גזימאוסה (פמגוסטה) – Gazimagusa (Famagusta) היא עיר חוף ונמל מרכזי במזרח קפריסין התורכית. העיר נוסדה מאות שנים לפני הספירה בתור כפר דייגים קטן, ועברה את כל שלבי ההתפתחות והכיבושים שעבר האי. בימי הביניים הוקפה חומות והיתה עיר נמל מרכזית. אז היתה זו העיר העשירה ביותר בעולם. שייקספיר בחר בה בתור זירת מחזהו "אותלו, הכושי מוונציה", ועד היום נוהגים לזהות את המבצר של פמגוסטה בתור אתר עלילת אותלו ודסדמונה, שהיא כמובן דמיונית לחלוטין, אך מתעדת את תקופת הכיבוש הוונציאני של האי במאות 13 – 14. את העיר העתיקה, המוקפת בחומות ונציאניות, שהיתה במאה ה-13 עשירה עד כדי חוסר טעם, הרסו במאה ה-16 עד היסוד העות'מאנים, ושלטו בה עד המאה ה-19. אחריהם באו הבריטים. הבריטים הקימו בפמגוסטה מחנה מעבר לפליטי השואה היהודים, והפכו את חציה למחנה צבאי, שננטש כשקפריסין קיבלה עצמאות בשנת 1960, והפך לעיר רפאים. בשנת 1974 פלשו התורכים והשתלטו על צפון האי ובו גם פמגוסטה.
בחלקה האחר של העיר החיים תוססים ולתיירים יש הרבה מה לראות בה. אמנם פמגוסטה לא ממש משופעת במסעדות ובמלונות (רוב שירותי התיירות היו בחלק היווני של העיר, שהיום הוא נטוש ומחוץ לתחום. תושביה היוונים של פמגוסטה גורשו עם הכיבוש אל החלק היווני של האי), כך שרוב המטיילים באים לכאן לטיול של יום מערי החוף בצפון.
מקומות בגזימאוסה (פמגוסטה)
- הארמון הוונציאני – Palazzo del Proveditore
הארמון הוונציאני שוכן מול מסגד ללה מוסטפה פשה (קתדרלת סנט ניקולא). פסל ברונזה של נמיק כמאל ניצב בכיכר. מעבר לכיכר נותרה חזית הארמון, שנהרס בעת הכיבוש העות'מאני בשנת 1571. בחזית נראות שלוש קשתות בסגנון רומי, הנתמכות בעמודי גרניט. בחצר הפנימית שרידים של כדורי תותח ענקיים וחלקים של עמודי גרניט הרוסים.
המבנה שימש בתקופה העות'מאנית בתור בית כלא. בין השנים 1876-1873 היה כלוא בין כתליו נמיק כמאל (Namik Kemal), הסופר התורכי הלאומי שהוגלה לקפריסין לאחר שמתח ביקורת על הסולטן. ליד המבנה מוזיאון קטן על הסופר וכתביו. - חומות העיר ומגדל אותלו – Othello Tower
חומות העיר העתיקה, שגובהן הממוצע 15 מטרים, ורוחבן 8 מטרים, נבנו על ידי המושלים מבית ליזיניאן הצרפתי. הוונציאנים שבאו אחריהם הנמיכו את מגדלי המצודה כדי להתאימם לתקופה החדשה, שבה החלו להשתמש בתותחים ובאבק שריפה. מעל שער הכניסה למצודה נקבע לוח שיש ועליו סמלה של ונציה, הארי המכונף, שאפשר לראות אותו גם במקומות אחרים במצודה. בחומה 15 מגדלי שמירה וחמישה שערים. ממגדל בחומה על שם אותלו נשקף מבט על פני העיר ונוף הים מחוץ לעיר. השם ניתן למגדל על שמו של אותלו, הכושי מוונציה, גיבור מחזהו של שייקספיר. עלילת המחזה דמיונית, אך כנראה מבוססת על האגדה שעל פיה רצח כאן כריסטופורו מורו, מושל קפריסין בין השנים 1508 -1506, את אשתו דסדמונה. זהו גם המקום שבו פרנצ'סקו דה ססה, חיל כהה עור, ביצע פשעים שהס מלהזכירם, וכתוצאה מכך גורש.
גרסה אחרת טוענת שאותלו היה שמו של המושל הוונציאני של העיר בשנת 1506. אגדה אחרת מספרת, שאוצרותיהם של סוחרי פמגוסטה הוונציאניים, שננטשו במהלך ההתקפה העות'מאנית, קבורים במרתף המגדל. גם אם אף לא אחד מן הסיפורים נכון, המצודה שווה ביקור, ולו בזכות מראות הנמל הנפלאים הנשקפים מכאן. בתוך המצודה מצויה חצר המוקפת בחדרים מקומרים מתקופת השושלת הליזיניאנית (מאות 13 – 15). באחד מצידי החצר יש מטבח וחדר אוכל נרחב עם תקרה מקומרת הנתמכת בקשתות גותיות. בחצר נמצאו כמה קני תותח יצוקים מברונזה שנשתמרו היטב. - מסגד ללה מוסטפה פשה – Lala Mustafa Pasha Mosque
קתדרלת ניקולא הקדוש, כיום מסגד ללה מוסטפה פחה, היא תזכורת מרשימה לימי השיא של שושלת ליזיניאן הצרפתית העשירה, שבנו אותה במאה ה-13 בסגנון הגותי הצרפתי. מלכי בית ליזיניאן החלו בבנייתו בשנת 1300 וסיימו כעבור מאה שנים. בסגנון המבנה, שהוא צרפתי גותי ומזכיר את כנסיית ריימס בפריס, מודגש מוצאה הצרפתי של השושלת הליזיניאנית. אמנם פקדו אותו הרס ושינויים, אבל המבנה עדיין אלגנטי. שימו לב לצריח המסגד (מינרט), המתנוסס בחוסר הרמוניה על אחד המגדלים ההרוסים.
בחזית המערבית מצויות שלוש דלתות. מעל הדלת האמצעית חלון רוזטה עגול, מוטיב מוכר מהכנסיות הצרפתיות. מעל הדלתות הצדדיות חלונות אטומים וגבוהים. צריחי המגדלים התאומים משני צידי החזית קרסו בהפגזה העות'מאנית בשנת 1571. לאחר כיבוש העיר בידי התורכים, הפכה הקתדרלה למסגד, ונבנה מגדל הצריח. לפי צו האיסלם הוסרו דמויות האנוש מאבן, ואילו בציורי הקיר ובחלונות המצויירים טושטשו פרטי הדמויות. רצפת אולם התפילה של המסגד מכוסה בשטיחים. - מסגד סינאן פחה – Sinan Pasha Mosque
כנסיית סנט פטרוס ופאולוס נבנתה בשנת 1358 בכספי התרומה של איש עסקים אמיד. לאחר הכיבוש העות'מאני, בשנת 1571, הסבו הכובשים את הכנסיה למסגד. בתקופת השלטון הבריטי שימש המבנה לאיסום תבואה. בשנות השישים של המאה העשרים שופץ המבנה ושימש כבית העירייה. כיום הוא משרת בתור מרכז לתרבות וספריה ציבורית. בחצר נמצא קברו של חלבי מחמט אפנדי, דיפלומט תורכי שהיה שגריר האימפריה העות'מאנית בצרפת ומת בפמגוסטה בשנת 1732
